האבן והכתב – משמעות עמוקה משחר ההיסטוריה
מרגע המצאת הכתב, נכתבו טקסטים על אבנים או על חומרים מהטבע.
הכתב בתצורתו המודרנית הומצא ככל הנראה בתרבות השומרית של מסופוטמיה, וממצאים ארכיאולוגיים גילו טקסטים שונים הכתובים על לוחות חרס. הממצאים המוכרים ביתר הם לוח חרס עם מתכון לבירה, ו"טבלת כושם", הכוללת תיעוד של עסקת שעורה.
כתב החרטומים של המצרים הקדמונים נכתב על אבנים מסותתות, וממצא ארכיאולוגי מפורסם הוא "אבן רוזטה", שהתגלתה בשנת 1799 והיוותה פריצת דרך בהבנת כתב החרטומים. במצרים מספר מקדשים שעל קירות האבן שלהם חרוטים טקסטים בכתב החרטומים.
עוד לפני הכתב, כשהאדם הביע עצמו בציורים, שימשו סלעים ואבנים כמצע לציורים, ומה שנשתמר מתקופת האדם הקדמון הם ציורי המערות הפרה היסטוריים.
בתרבות היהודית אנו מאמינים כי עשרת הדיברות ניתנו לנו על גבי לוחות הברית.
בפרשת "כי תבוא" מצווה משה על זקני ישראל לכתוב את דברי התורה על אבנים גדולות:
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד" (דברים כ"ז א-ד).
אנו רואים אפוא כי האדם כתב על אבנים משחר ההיסטוריה, והוא עושה זאת עד היום. במאות האחרונות ובתקופתנו אנו כותב האדם על אבנים סימני דרך, טקסטים מקודשים, ציוני מקום – משמות של מוסדות ציבור ועד שם המשפחה של דרי בית, שמות של יישובים, דברי זיכרון והנצחה ועוד.
גם שנים רבות לאחר המצאת הנייר – לכתיבה על אבנים כוח מיוחד, משמעויות עמוקות, ותחושה של נצחיות ואפילו קדוּשה. לכן, בתרבויות רבות בנות זמננו מקובל לכתוב ברכות על אבנים וסלעים, וכן שלטים שונים המנכיחים יישובים ומוסדות, מאורעות היסטוריים, הקדשות ועוד. גם מצבות רבות עשויות אבנים, מתוך רצוננו להעניק ליקירינו את הכבוד לו הם ראויים וזיכרון ניצחי. הביטוי "מילה בסלע" או "חקוק באבן" מסמל אמת צרופה, משהו שאי אפשר להתווכח אתו.
בפרויקט "ובסלעים אכתוב" נבחרים טקסטים משמעותיים, שנכתבו בתקופות שונות ומגיעים ממקורות שונים, יחד עם אבנים וסלעים שנבחרו בקפידה. הטקסטים מגיעים ממקורות יהודיים, מהשירה העברית וממקורות נוספים. השילוב הזה נושא בחובו כוח רב ויכול להעניק למי שצופה בו ומתחבר אליו אנרגיות חיוביות מסוגים שונים, ולהוסיף לבתים, חצרות וחללים שונים פרטיים וציבוריים אלמנט אסתטי משמעותי, השואב את כוחו מהטבע ומההיסטוריה האנושית כולה.
החיבור של פרויקט "ובסלעים אכתוב" על היסטוריה ממושכת של כתיבה על אבנים
מרגע המצאת הכתב, נכתבו טקסטים על אבנים או על חומרים מהטבע.
הכתב בתצורתו המודרנית הומצא ככל הנראה בתרבות השומרית של מסופוטמיה, וממצאים ארכיאולוגיים גילו טקסטים שונים הכתובים על לוחות חרס. הממצאים המוכרים ביתר הם לוח חרס עם מתכון לבירה, ו"טבלת כושם", הכוללת תיעוד של עסקת שעורה.
כתב החרטומים של המצרים הקדמונים נכתב על אבנים מסותתות, וממצא ארכיאולוגי מפורסם הוא "אבן רוזטה", שהתגלתה בשנת 1799 והיוותה פריצת דרך בהבנת כתב החרטומים. במצרים מספר מקדשים שעל קירות האבן שלהם חרוטים טקסטים בכתב החרטומים.
עוד לפני הכתב, כשהאדם הביע עצמו בציורים, שימשו סלעים ואבנים כמצע לציורים, ומה שנשתמר מתקופת האדם הקדמון הם ציורי המערות הפרה היסטוריים.
בתרבות היהודית אנו מאמינים כי עשרת הדיברות ניתנו לנו על גבי לוחות הברית.
בפרשת "כי תבוא" מצווה משה על זקני ישראל לכתוב את דברי התורה על אבנים גדולות:
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד" (דברים כ"ז א-ד).
אנו רואים אפוא כי האדם כתב על אבנים משחר ההיסטוריה, והוא עושה זאת עד היום. במאות האחרונות ובתקופתנו אנו כותב האדם על אבנים סימני דרך, טקסטים מקודשים, ציוני מקום – משמות של מוסדות ציבור ועד שם המשפחה של דרי בית, שמות של יישובים, דברי זיכרון והנצחה ועוד.
גם שנים רבות לאחר המצאת הנייר – לכתיבה על אבנים כוח מיוחד, משמעויות עמוקות, ותחושה של נצחיות ואפילו קדוּשה. לכן, בתרבויות רבות בנות זמננו מקובל לכתוב ברכות על אבנים וסלעים, וכן שלטים שונים המנכיחים יישובים ומוסדות, מאורעות היסטוריים, הקדשות ועוד. גם מצבות רבות עשויות אבנים, מתוך רצוננו להעניק ליקירינו את הכבוד לו הם ראויים וזיכרון ניצחי. הביטוי "מילה בסלע" או "חקוק באבן" מסמל אמת צרופה, משהו שאי אפשר להתווכח אתו.
בפרויקט "ובסלעים אכתוב" נבחרים טקסטים משמעותיים, שנכתבו בתקופות שונות ומגיעים ממקורות שונים, יחד עם אבנים וסלעים שנבחרו בקפידה. הטקסטים מגיעים ממקורות יהודיים, מהשירה העברית וממקורות נוספים. השילוב הזה נושא בחובו כוח רב ויכול להעניק למי שצופה בו ומתחבר אליו אנרגיות חיוביות מסוגים שונים, ולהוסיף לבתים, חצרות וחללים שונים פרטיים וציבוריים אלמנט אסתטי משמעותי, השואב את כוחות מהטבע ומההיסטוריה האנושית כולה.